בלוטת המגן - בלוטה קטנה ורבת חשיבות

מהי בלוטת התריס ? מה חשיבותה ? אילו שיבושים קיימים בתפקודה של בלוטת המגן ?

בלוטת התריס, ידועה גם בשמותיה הנוספים : תירואיד או בלוטת המגן היא בלוטה הנמצאת בצוואר, צורתה של פרפר, אמנם זו בלוטה קטנה בגודלה , אך לתפקודה התקין חשיבות גדולה מאוד על איזון מערכות בגוף האדם. מי יכול להאמין שבלוטה כל כך קטנה בצוואר יכולה לגרום לכל כך הרבה בעיות. אנשים רבים בארץ ובעולם סובלים מתת פעילות של בלוטת התריס, רובם נשים, המתמודדים יום יום עם הבעיה הרפואית אשר נחשבת לנפוצה למדי.

התירואיד בלוטת המגן היא הבלוטה אחראית לייצור של שני הורמונים חיוניים תירוקסין ותריודוטירונין - הנקראים גם T4 ו-T3, בהתאמה. ייצור תקין של הורמונים אלה משפיע על תפקוד תקין של מערכות ותהליכים רבים בגוף כגון: רמת כולסטרול, קצב לב, רמת אנרגיה, משקל וזיכרון. הבלוטה נמצאת בקדמת הצוואר, ממש מתחת לפיקת הגרון.

בעיות נפוצות בבלוטת התריס

בלוטת התריס אמורה לפעול באופן רציף כל הזמן, אולם במהלך החיים עלולות להיווצר הפרעות שונות לתפקודה. הפרעות בבלוטת התריס הן תופעות הנפוצות בעיקר בקרב נשים, אך גם גברים עלולים לסבול מבעיות שיבושים בתפקוד בלוטת המגן .

מחלות של בלוטת התריס באות לידי ביטוי בשלושה שיבושים בתפקוד הבלוטה והם :

1. יתר פעילות של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם) - בלוטת התריס מייצרת עודף של הורמונים.
2. תת־פעילות של בלוטת התריס (היפותירואידיזם) - בלוטת התריס לא מייצרת את כמות ההורמונים המינימלית. זו ההפרעה השכיחה ביותר בבלוטת התריס.
3. קשריות גושים וגידולים בבלוטת התריס

חשוב לטפל בהפרעות האלו: גם כדי להקל על התסמינים הלא נעימים שמתלווים אליהן, וגם כדי למנוע מצבים חמורים יותר.

הפרעות בבלוטת התריס

הפרעות בבלוטת התריס הן פעילות יתר ותת פעילות של הבלוטה, כאשר פעילות יתר תגרום לעודף ייצור של הורמונים, ואילו תת פעילות תגרום לחוסר בהורמונים. תת פעילות תהיה בדרך כלל תוצאה של מחלות כרוניות קשות המשבשות את המרת ההורמונים, במצבים של השמנה או חוסר אכילה, עקב חוסר שינה ובמצבים נוספים בהם הגוף מצוי תחת לחץ. תת פעילות קשה יחסית לאבחן, כיוון שהיא לא תמיד תתבטא בבדיקת דם. פעילות יתר לעומת זאת תאובחן על ידי בדיקת דם, וסימפטומים שונים כמו דופק מהיר, רגישות לחום, הזעה מופרזת וירידה במשקל עשויים להעיד על הבעיה.

קשריות בבלוטת התריס

בעיה נוספת שעלולה להיווצר בבלוטת תירואיד היא קשריות. אלה למעשה גושים שנמצאים בבלוטה, גודלם בין מספר מילימטרים לסנטימטרים בודדים ובדרך כלל הם לא משפיעים על תפקוד הבלוטה. כאשר מתגלות קשריות יש לבדוק אותן ולוודא שהן לא סרטניות. בנוסף, יש לבדוק שהקשרית לא גורמת לעודף ייצור הורמונים של הבלוטה, כאשר הזיהוי יכול להתבצע בעזרת מישוש ידני של הרופא, אולטראסאונד ובדיקות הדמיה.

גוש בבלוטת התריס

בעיה אחרת הינה גידולים ממאירים או שפירים בבלוטת התריס .במרבית המקרים, גוש בבלוטת התריס אינו יוצר תסמינים מיוחדים או הפרעה עבור המטופל. גילוי גוש במקרים אלה עשוי לקרות כאשר אדם אחר, בין אם מדובר באדם קרוב או ברופא, מזהה בראייה שינוי כלשהו בצוואר או מצליח להבחין בגדילה ממשית של גוש. במקרים אחרים, עשוי האדם עצמו להרגיש את הגוש.

לעיתים נדירות, יופיעו תסמינים כגון צרידות, קשיי בליעה וכאבים, שיובילו לאחר בדיקה רפואית לגילוי הגוש. קיימים מקרים בהם הגוש יתגלה באקראי, בעקבות בדיקות הדמיה הנערכות מסיבה אחרת.

כיצד עוקבים אחר התפקוד של הבלוטה?

בדיקת דם

הדרך המקובלת למעקב אחר בלוטת התריס הינה באמצעות בדיקת דם, הבודקת את הרמה של TSH - ההורמון שמגרה את בלוטת המגן.ההורמון מופרש על ידי ההיפופיזה, בלוטה שנמצאת במוח, מאחורי העיניים. היא מפרישה הורמונים שונים שמווסתים את ההפרשה של בלוטת המגן, של השחלות, של בלוטות יותרת הכליה (אדרנלים)

דרכי אבחון ומעקב נוספים בבלוטת התריס באמצעות - אולטרסאונד (US) וניקור (FNA)

אולטרסאונד של בלוטת התריס

בדיקה זו משתמשת בגלי קול כדי לבדוק את חלקו הפנימי של הצוואר ואת בלוטת התריס. הרופא גם יבדוק את בלוטות הלימפה בצוואר כדי לוודא שהן תקינות, משום שלעתים סרטן בלוטת התריס יכול להתפשט אל בלוטות הלימפה.

הבדיקה מתבצעת על ידי רדיולוג מומחה , אשר יבקש ממך לשכב בנוחות על גבך. הוא ימרח גיל על צווארך ויעבור בעזרת מכשיר קטן דמוי מיקרופון, המפיק גלי קול, על פני האזור. מחשב ימיר את גלי הקול לתמונה, שמראה את מבנה בלוטת התריס ומאתרת גושים מוצקים, ציסטות או בלוטות לימפה חשודות. בדיקת אולטרסאונד של בלוטת התריס אורכת דקות אחדות ואינה גורמת כאב.

ניקור FNA

בדיקה זו מבצעים במקרה שבו נמצאה קשרית ותפקודי בלוטת התריס אינם מוגברים או במקרה והתפקודים מוגברים, אך המיפוי לא מצביע על הקשרית כמקור לפעילות המוגברת. בבדיקה זו מכניסים מחט דקיקה לקשרית ושואבים ממנה תאים לבדיקה תחת מיקרוסקופ. אם הקשרית גדולה ניתן לבצע את הניקור ישירות, אך לרוב יש צורך להיעזר באולטראסאונד על מנת לוודא כי הניקור מתבצע מהקשרית החשודה.

ניקור בלוטת התריס (FNA) הינה פעולה קצרה ופשוטה. הכאב הקל של הדקירה אינו דורש הרדמה ולפעולה אין סיבוכים כלל. החומר נשלח למעבדה ציטולוגית ושם רופא מומחה בתחום (ציטולוג) מסתכל על התאים ויכול ברוב המקרים לתת אבחנה לסוג הקשרית. חשוב להדגיש את חשיבות הדיקור במתן תשובות אשר הינן קריטיות להחלטה על הצורך בהתערבות כלשהי וטיבה.